רשימת קיצורי מקלדת

מועצה מקומית קדימה צורן

פתיחת תפריט ניידים

דוד קרפוביץ (1863-1943)

 
 
דוד קרפוביץ' נולד ב-1863.
 הוא למד בחדר עד גיל 14 ואז נשלח ללמוד סנדלרות. במקצוע זה עבד כ-12 שנים.
בשנת 1883 בהיותו בן 23 נשא דוד לאישה את חנה–בתיה (בת 19) לבית משה ולאה בשוקביץ' מאורן בפלך גרודנו.
חנה בתיה שהתייתמה מאב בגיל 6 למדה קרוא וכתוב אצל מורה. בגיל 15 יצאה לעבודה. היא עבדה בביתה של משפחה עשירה בעיר בבישול אפיה וטפול בילדים.
 
דוד ובתיה חיו בעיירה אולקניק - עיירה במחוז וילנה כ-50 ק"מ מדרום מזרח וילנה. על נהר המרצ'אנקה. מוצאם של היהודים במקום הוא כנראה מבבל.
לדוד ובתיה שלשה בנים וארבע בנות.
במרץ 1932 דוד ובתיה עולים לארץ עם בתם רבקה באנייה "אדריה".
  
יוסף הכין להם דירה בפתח-תקווה (בקדימה עדיין לא היה שום דבר כדי לקבלם.) הוא מרהט את הדירה ובמשך חצי שנה הם התגוררו בפתח-תקווה. ובשנת 1933 הגיעו לקדימה.
ואז החליטו ארבעה חברים לעלות על הקרקע. והוחלט להקים צריף. ההורים רצו לעלות לקרקע כמה שיותר מהר. הם הביאו עמם 16 לירות. יוסף רוכש בת"א חומרים לצריף, עצים ופרחים והוחל בהקמת הצריף.
הצריף כלל חדר גדול ולידו מרפסת ומטבח, וחדר קטן להורים (דוד ובתיה). לא היו לו רצפה וגם לא חלונות. היו חורים בקירות עם תריסי פח.
מספר יוסף: "כך עברנו את הקיץ בצריף הפח הזה עם ההורים. מים עוד לא היו. היו מביאים מעין-ורד על חמור עם פחים. בסוף הקיץ הצטרפה אלינו שרה. היא סיימה את נהלל."
בערב ראש חדש חשוון 1943 נפטר דוד קרפוביץ' מדלקת ריאות. הוא התעקש ללכת חולה להלווייתה של הרופאה, ד"ר וסרמן כיוון שטען שהיא הייתה צדקת. בן 81 היה במותו והספיק לחיות 10 שנים על אדמת קדימה.
מספר בנו יוסף קרפוביץ': "אמא ספרה כי כאשר דנה עם אבא היכן יקברו היא רצתה להיקבר בירושלים והוא אמר שאדמת ארץ-ישראל קדושה בכל מקום.כשאבא נפטר אמא לא רצתה שנקבור אותו בקדימה אלא בנחלת יצחק. סילבה נסע וקנה שם חלקת קבר. חפרו את הקבר בכדי להביא את אבא לקבורה. הדבר נודע למתיישבים בקדימה והם התנגדו. אבא היה האדם הראשון שהקים מניין בקדימה וטיפל בענייני הדת במקום. הוא היה בן-אדם טוב מאד והכירו אותו ולא רצו לתת להוציא אותו לקבורה במקום אחר.
נסעו והביאו את הרב ורנר מנתניה כדי להתדיין (הרב ורנר הכיר את אבא ואמא טוב מאד) והרב פסק שיביאו אותו לקבורה בקדימה וייבנו בית כנסת על שמו.
הבאנו אותו לקבורה בקדימה והרב וורנר הספיד אותו. הוא היה הקבר השלישי במקום. אחרי השבעה התחלנו לטפל בבניית בית הכנסת. כל המשתתפים (בערך 40 משפחות) השתתפו, ותוך כמה חדשים הקימונו את בית הכנסת שנקרא "בית דוד".
חנוכת בית הכנסת הייתה בבר-המצווה של מאיר בשנת 1950. המבנה הראשון היה המחסן שקיים היום מאחור, והכיפה נבנתה בשנת 1960.
 
חנה-בתיה ודוד קרפוביץ'.