בן יונה וישראל, נולד ביום י"א בשבט תרפ"ח (2.2.1928) בעיירה דולטין שבהרי הקרפטים, פולין, וקיבל חינוך מסורתי. בשנת 1935 בהיותו בן שבע עלה עם הוריו לארץ, והמשפחה התיישבה בכפר קדימה אשר בשרון הצפוני. כאן כרך לימודים בעבודה (לאחר שסיים את
בית-הספר היסודי המקומי למד עוד שנתיים בתל מונד) וסייע בידי הוריו במשקם הקטן. היה מסור מאוד למשק ומשרצה להקים רפת מושלמת הלך לעבוד כרפתן בנחלת יצחק, מקום שהיו בו רפתות רבות. אחרי תאונה שקרתה לו חזר למשקו. מגיל צעיר הצטרף ל"הגנה", התאמן והירבה במסעות. עם התבגרותו קיבל על עצמו תפקידים אחראיים במקום ובין היתר היה אחראי למחסן הנשק ("הסליק"), מדריך, מקלען מומחה וכו'. בתקופת המאבק בבריטים נתמנה חבר בוועדת-הביטחון של הגוש.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות פעל בפלוגות-המשמר המקומיות בחטיבת "אלכסנדרוני" ובמסגרתן שירת כמפקד אהוב על פקודיו גם בהדרכה וגם בחזית, אשר יצא ללחום בה על אף היותו פצוע ברגל ועל אף הפצרות מפקדיו, חבריו ובני משפחתו. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), בהתקפה על טירה, פעל כרגם, תפקיד שהתמחה בו מכבר. נפצע מכדור ברגלו, אך סירב לקבל עזרת חבריו אותם שלח לעזור לפצועים אחרים. הוא זחל בשארית כוחותיו לעבר תחנת איסוף הפצועים אך מת כנראה מאובדן דם. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות בתל מונד.
